האם מתן הטיפים יצא משליטה, ומה צריכים להיות כללי הנימוס בנושא?

רק לי נדמה, או שמתן טיפים יצא מכלל שליטה? מה כללי הנימוס המקובלים?

יש שאלה אם מתן טיפים יצא משליטה או לא, ובאופן אישי, כמלצר בפיצרייה מקומית, אני מרגיש שמתן טיפים הוא הכרחי מאוד. יש הרבה יתרונות למתן טיפים, כי במיוחד מבחינתי, כשאני מקבל טיפ בסכום יפה, זה מראה שעשיתי עבודה טובה, וזה מראה שבאמת, אתה יודע, הייתה לי השפעה של ממש על השירות שסיפקתי ללקוח. והעניין הוא שאם לא קיבלתי טיפ כל כך טוב משולחן, ולפעמים זה קורה, זה מראה שאולי בפעם הבאה אני צריך להשתפר; אולי בפעם הבאה כדאי לי לעשות את זה. זה גם גורם לי לפעמים לתהות למה לא קיבלתי טיפ בגובה מסוים, ולכן אני מרגיש שצריכים להיות כללי נימוס מסוימים בנוגע למתן טיפים. הייתי אומר שגובה הטיפ שמקבלים צריך להיות בין 18% ל־22%, כי זה באמת משפיע על העובד, וכמי שמספק את השירות, זה באמת משמעותי מאוד בשבילי כשמישהו נותן לי טיפ כדי להביע את הערכתו כלפיי.

אני הנרי. אני בקליפורניה. וכן, עניין הטיפים בהחלט יצא משליטה. אני בדרך כלל לא נותן טיפ בכלל. אני דווקא חושב שזה הגיוני במצבים המתאימים. למשל, אם אני יושב במסעדה ומישהו דואג לי, בודק שהכול בסדר ומשפר את החוויה. כן, אני אתן טיפ. אין בעיה. זה מרגיש כמו משהו שמגיע לו. אבל עכשיו זה כאילו בכל מקום שאתה הולך אליו, מבקשים ממך לתת טיפ. אתה קונה קפה, מישהו מסובב אליך את האייפד, ומופיעות אפשרויות של 20%, 25%, 30%. וכל מה שהוא עשה זה להושיט לך כוס. בשלב הזה זה מתחיל להרגיש קצת כפוי. אז מבחינתי, נהייתי הרבה יותר בררן לגבי זה. אני אתן טיפ על שירות אמיתי או אם מישהו באמת עושה מעל ומעבר. אבל אני כבר לא לוחץ אוטומטית על אחוז כלשהו רק כי המסך אמר לי לעשות את זה. אני חושב שהבעיה היא שזה מפעיל לחץ על הלקוח במקום על העסק. כאילו, פשוט תגבו את מה שאתם צריכים לגבות ותשלמו לאנשים בצורה הוגנת, במקום להפוך כל אינטראקציה להחלטה המביכה הזאת. בסופו של דבר, מתן טיפ צריך להרגיש כמו הבעת הערכה, לא כמו חובה.

היי, אני פיל ממסצ'וסטס. אני חושב שתרבות הטיפים הלכה רחוק מדי. לפני שנים, מתן טיפים היה מקובל בעיקר במסעדות, אצל ברמנים ובכמה מקצועות שירות אחרים. היום נדמה שמבקשים ממך טיפ בכל מקום שאתה הולך אליו, אפילו כשכל מה שמישהו עשה היה להגיש לך מוצר מעבר לדלפק. אין לי בעיה עם עצם מתן הטיפים; למעשה, אני נהנה לתגמל על שירות מצוין. הבעיה היא שזה הופך לציפייה במקום למחווה של הערכה. כשמסך תשלום מציע אוטומטית טיפ של 20%, 25% או אפילו 30%, זה עלול לגרום ללקוחות להרגיש אשמים כשהם מסרבים. אישית, הייתי מעדיף שעסקים ישלמו לעובדים שכר גבוה יותר ויכללו את העלות האמיתית של השירות במחירים שלהם. כך כולם יודעים מראש כמה הם משלמים, והעובדים לא תלויים בטיפים כדי לגמור את החודש. מבחינתי, כללי הנימוס הראויים פשוטים. תן טיפ בנדיבות כשמישהו מספק שירות של ממש או עושה מעל ומעבר, אבל אל תרגיש מחויב לתת טיפ בכל פעם שמסך מבקש זאת. טיפ צריך להינתן בזכות, ולא להיחשב למובן מאליו.

אף פעם לא הייתי מלצרית או משהו כזה, ולא עבדתי בתחום שירות כזה, אבל כן עבדתי בענף השירותים, ואני תומכת מאוד מאוד במתן טיפים. אני חושבת שטיפים הם כל כך חשובים ונחוצים, במיוחד כשהטיפ הוא כאילו אחוז קבוע. זה פשוט הופך את החיים להרבה יותר קלים. זה נותן למלצר שלך אפשרות לדעת כמה הוא ירוויח באותו יום, וכאילו, לדעת כמה אתה הולך להרוויח נותן לך כל כך הרבה שקט נפשי, ובאמת, זה פשוט ממש טוב לבריאות הנפשית שלו וגם למצבו הכלכלי. אני מאמינה גדולה במתן טיפים, במיוחד טיפים בשיעורים קבועים. זה גם מקל עליך בתור הצרכן, אממ, לדעת בדיוק כמה טיפ אתה הולך להשאיר. אני יודעת שיש כל כך הרבה פעמים שבהן אני חושבת, כאילו, אם אשאיר טיפ בסכום הזה, זה לא יהיה קצת מעליב? אבל כאילו, כשיש שיעור קבוע ויודעים שאוקיי, זה הסטנדרט בכל מקום, זה מקל על החיים של כולם. כולם מרוצים, ואני אוהבת את זה.